בנם בכורם של יהושע וחדוה, שעלו לארץ מרומניה אחרי דרך רבת תלאות וייסורים.

נולד ביום י”ז באדר תש”ט (18.3.1949) בגדרה ולמד שנתיים בבית הספר היסודי על שם כצנלסון באשקלון, שלוש שנים בבית הספר על שם גורדון ובבית הספר על שם ארלוזרוב וסיים את לימודיו במגמה ההומנית בבית הספר התיכון תגר באשקלון.

יעקב הצליח מאוד בלימודיו. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו וקיבל את חינוכם באהבה. אין פלא כי האח הצעיר, וכמוהו רבים אחרים, העריצו את יעקב. יעקב היה חובב ספורט נלהב ובייחוד עניינו אותו הריצה והכדורגל. בצעירותו היה חבר בתנועת “השומר הצעיר”, בבית הספר התיכון היה מ”כ בגדנ”ע. בזכות הישגיו בספורט נשלח ל”מכון וינגייט” להשתלמות גופנית וקיבל תואר של מדריך זוטר לספורט. הוא אהב את הארץ בכל מאודו בזכות החינוך הלאומי שהתחנך בבית אבא.

יעקב גויס לצה”ל באוגוסט 1967 והתנדב ללא היסוס לשרת בחיל הצנחנים. הוא היה גאה במעשהו ומשפחתו גאה בו. גם את הריחוק הממושך מביתו, שהיה אהוב עליו, קיבל באהבה. בני המשפחה לא ידעו דבר על קשיי הטירונות ביחידה לוחמת זו. היו אלה 14 חודשי אימון קשים ומפרכים וכשסיימם בהצלחה, עבר רב”ט יעקב למחלקת התול”רים, עבר קורס של מש”קי תול”ר וקיבל דרגת סמל. והנה הגיעו הימים שלפני שחרורו ויעקב התחיל להכין עצמו לחיים אזרחיים, לבחינות הכניסה לאוניברסיטה העברית בירושלים ולחיפוש עבודה.

אור ליום כ”ד באייר תש”ל (30.5.1970), נפל יעקב במארב אויב באזור תעלת סואץ והובא למנוחת עולמים בבית הקברות באשקלון.