בן חיים ועדינה . נולד ביום כ”ז באדר תשי”א ( 4.4.1951) בבוקרשט שברומניה . במלאת לצבי שבע שנים ומחצה , עלתה המשפחה ארצה והוא איתה . למד בבית ספר על שם צבי ובבית הספר על שם ארלוזורוב באשקלון . לאחר מכן למד בבית הספר התיכון העירוני על שם “תגר” באפרידר ( אשקלון ) . ברשימה שכתבה עליו מורתו ומחנכתו בבית הספר התיכון ציינה כי ידע צבי להחליט החלטות ולבטא את דעותיו ללא היסוס . כשצבי היה בכיתה ה’ הצטרף לתנועת “השומר הצעיר ” . מכיתה י’ ועד י”ב היה מדריך קבוצת חניכים , למרות עומס הלימודים התיכוניים . כתלמיד בבית ספר התיכון השתתף בכל תחרויות הספורט ואף נמנה עם בחירי הספורטאים, ייצג את בית הספר בתחרויות אזוריות וזכה בפרסים . תחביבו העיקרי היה טיולים ומסעות , שתכליתם להכיר את הארץ . נוסף למסעות במסגרת התנועה ובית הספר , הוא ארגן טיולים שונים ביוזמתו ובשעת הטיולים עסק רבות בצילום . זמן רב הקדיש להדרכה ובה הורגש יחסו הבלתי אמצעי לאנשים מכל הסוגים . מילדות הצטיין בעבודות יד , ברקמה ובחריטה בנחושת והקדיש שעות רבות לעבודות בעץ זית ולימון .
צבי מילא תפקיד חשוב בימי מלחמת ששת הימים . תלמיד כיתה י’ היה וחובת השירות הלאומי לא חלה עליו . בזמן המלחמה היה צבי מבלה את לילותיו עם הפצועים שהובאו מן החזית : הוא עזר לשאתם , עזר בטיפול בהם ובמקביל המשיך את לימודיו . התבגרותו הייתה עצובה , כיוון שראה את המוות במו עיניו . צבי התמיד בביקוריו בבתי החולים וכל חייל שסכנת מוות חלפה מעליו העלה על פני צבי חיוך עייף , אך מאושר .
בשלהי אוקטובר 1969 גויס צבי לצה”ל ובמסגרת גרעין “השומר הצעיר” התנדב לנח”ל , כהגשמה מעשית ורעיונות של דרך חייו בחינוכו כישראלי . צבי שהה שמונה חודשים בקיבוץ , בשבילו הייתה זו הדרך למלא את ייעודו בדרך הטובה ביותר ומשום כך ויתר על ההצעה מפתה לנסוע לארצות הברית למשך שנה בערך , כשליח התנועה הציונית , כדי לשמש שם כמדריך. הצבא קודם לכל , משום שזו הייתה חובתו הראשונה והיסודית למדינה . את הטירונות סיים כחניך פלוגתי מצטיין , ביום כ”ו באייר תשל”א (21.5.1971 ) בעודו בשירות סדיר , נפל בעת שירותו . הובא למנוחת עולמים בבית הקברות שבאשקלון .
