סגן קרן רוטשטיין, בתם של אביבה ואבי, תאומה לעידית ואחות לחן, נולדה ב-ט”ז בתמוד תשמ”א, 18.7.81, בבית החולים הדסה עין כרם ירושלים, בשעה 01:00 בלילה. קרן אהבה לרקוד והייתה רקדנית בלהקת “הורה אשקלון” עד כיתה ז’, אהבה מוסיקה ישראלית- שלמה ארצי וריטה, ואהבה לקרוא ספרים ולהמליץ להוריה על ספרים שיקראו.
קרן סיימה בהצטיינות את לימודיה בבית הספר היסודי “בית יחזקאל” ובתיכון “אורט הנרי רונסון” במגמת ביולוגיה-כימיה, מחזור ח’. קרו בלטה בפעילותה החברתית במועצת התלמידים הבית ספרית והעירונית. היא כתבה וערכה את עיתון בית הספר והפיקה את ספר המחזור של שכבת י”ב. קרן תרמה מזמנה וממרצה בהדרכת נוער במסגרות שונות תוך הנחלת מורשת ישראל ואהבת הארץ. פעילותה בתנועת הנוער “מכבי צעיר”, ב-“נוער עבודה”, במשמר האזרחי וכמדריכת של”ח, נבעה מתחושת שליחות ונעשתה במסירות רבה, אהבה ורצון עז לתרום ולזולת ולחברה., על כל פועליה זכתה קרן בתעודת הוקרה ובפרס הצטיינות לנוער פעיל בקהילה מידי ראש העיר, מר בני וקנין” בהיותה בכיתה י”ב.
קרן התגייסה לצה”ל באוקטובר 1999 והחלה את שירותה כמש”קית חינוך וידיעת הארץ. בתום קורס קצינות הוצבה בפיקוד דרום בבאר שבע, שם שירתה כקצינת חינוך ותרבות. במהלך שירותה הצבאי מפקדיה ופקודה העריכות ואהבו אותה כאדם וכסמכות מקצועית.קרן הייתה מלאת נכונות ללמוד,לעשות ולהשקיע למען היחידה בה שירתה והייתה גאה בתפקידה.
קרן אהבה את הבית ואת המשפחה והייתה קשורה למשפחתה.
קרן הייתה מוקפת תמיד חברים וחברות. החברות הייתה עבורה ערך עליון.
קרן הייתה מאושרת באהבתה לחברה אייל, אהבה שנקטעה בשיאה.
ביום ראשון 10 בפברואר 2002, נכחה קרן בכנס חינוך- שנת עבודה 2002 של מרחב דרום. בשעה 13:00, כשיצאה להפסקת צהריים, הלכה קרן לאכול שווארמה אך לא הספיקה. חודשיים לאחר שקיבלה את דרגת הסגן, נקטעו באכזריות דרכה וחלומותיה של קרן, כאשר נהרגה מירי מחבלים סמוך למפקדת הפיקוד. קרן בלטה בשמחת החיים שהקריה על הסובבים אותה, בחיוכה ובאופטימיות ששפעו ממנה תמיד. היא הייתה אחראית, רצינית, שאפתנית ובעלת כושר מנהיגות אשר ידעה להשיג את מטרותיה, גם כאשר הדרך לא הייתה קלה. קרן מיצתה כל רגע, כאילו ידעה שאין כבר מחר.
