בן ז’נין ושלמה. נולד ביום כ”ז בתמוז תשכ”ט(13.7.1969) בחיפה.
במלאת לו ארבע שנים העתיקה המשפחה את מגוריה לשכונת אפרידר באשקלון, החל את לימודיו בבית הספר היסודי “אילנות” והמשיך בלימודים תיכוניים בבית הספר “תגר”.
אילן היה נער חברותי ופעלתן שניחן בכישרונות רבים. היה איש ספר מובהק ולא חדל מקריאת ספרות יפה אף בתקופת האימונים האינטנסיביים במהלך שירותו הצבאי. לצד עיסוקו בקריאה אהב להאזין למוזיקה ולנגן באורגן.
גם תחום הספורט לא היה זר לו והוא לקח חלק בחוג לאופני מירוץ, אשר במסגרתו נבחר לייצג את ישראל בתחרות שהתקיימה בענף זה בברלין שבגרמניה. מלבד פיתוח כישוריו ותחביביו האישיים עסק גם בפעילויות בעלות אופי חברתי, היה חבר בתנועת “השומר הצעיר” ולאחר מכן הצטרף לתנועת הצופים שבה התבלט כחבר פעיל ולימים היה למדריך ולאחר מכן לראש גדוד. יחד עם חברים לשבט פנה לקראת גיוסו לגרעין נח”ל שהתגייס לשרת בשדדה בוקר.
אילן התגייס לשירות חובה בצה”ל בחודש אוגוסט 1987. תחילה שירת בגרעין הנח”ל בשדה בוקר, אולם לאחר מכן העדיף להתנדב לחיל השריון.
בחיל זה עבר קורסים רבים ונמנה עם החיילים המצטיינים ביחידתו. הוא נשלח לקורס קציני שריון וגם במסגרת זו הצטיין בתפקודו. בסיום הקורס הוענקה לו דרגת סג”מ.
אילן נפל בעת מילוי תפקידו ביום י’ באייר תשמ”ט(14.5.1989) בתאונה שהתרחשה בטנק ה”מרכבה” במעמד סיום הקורס. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון. הניח הורים, שתי אחיות ואח- חגית חן ומירי.
המשפחה הקימה מועדון קצינים בבסיס שבו נפל כמו כן על זכרו קיים מרכז הדרכה בשבט הצופים באשקלון להנצחתו.
