אברהם, בן בלומה וחיים, נולד ביום ו’ באב תש”י(20.7.1950) בעיר אוסטריג שברוסיה. כשהיה אברהם בן שש שנים, עבר עם הוריו לפולין ושם למד כשלוש שנים בבית ספר יהודי. בשנת תש”ך(1960) עלתה משפחתו ארצה. בתחילה התגוררה בקיבוץ נגבה ולאחר חודשים אחדים עברה לגור באשקלון. למד ב-“ארלוזורוב” באשקלון. אחרי כן עבר ללמוד בבית הספר התיכון העירוני תגר באשקלון; אולם לאחר שתי שנות לימוד החליט אברהם שרצונו ללמוד מקצוע מעשי, שבו יוכל לעסוק בעתיד, הוא הלך ללמוד בקורס לחשמלאים וסיים את לימודיו בהצטיינות. בומה, כפי שקראו לו בני משפחתו וחבריו, היה חובב ספורט והצטיין בתחומים ספורטיבים רבים, בומה פעל רבות במסגרת הגדנ”ע- בתחום האומנויות אהב בומה בעיקר את אומנות הפיסול, ואף עסק בעבודות יד ובפיסול בעץ. בומה היה ידוע כחובב ספרי מתח וספרים שעניינם מלחמה. הוא היה אהוב על כל חבריו.
אברהם גויס לצה”ל בראשית אוגוסט 1968. הגופים שהיה קשור עמם בפעילותו הספורטיבית ניסו להציבו לשירות ביחידה עורפית, כדי שיוכל להמשיך ולשחק בכדורסל, אולם בומה סירב והתנדב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורסים לתותחנים ולמפקדי טנקים, הוצב כמדריך בבית הספר לשריון. אחרי כן נשלח לשרת כמפקד טנק ביחידת שריון.
לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר החליט בומה לנסוע לתקופה מסוימת לחוץ לארץ.
כארבעה חודשים עשה באירופה ובעיקר בגרמניה, כמו כן שהה גם בארצות הברית. בשובו לארץ התקבל לעבודה במפעל באשקלון, שם עסק במקצועו- החשמלאות.
במקום עבודתו המשיך בומה במנהגו מימי נעוריו, ו”אימץ” עולה חדש, לימד אותו עברית ועזר לו להיקלט בארץ ובמקום עבודתו. במלחמת יום הכיפורים במסגרת שירות המלואים השתתף בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן.
ביום י”א בתשרי תשל”ד(7.10.1973), בקרב שניטש באזור נפל, נפגע הטנק שלו באש הסורים והוא נהרג. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין באשקלון. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל ראשון.
